תה ירוק,לבן,שחור,צהוב,כולם מאותו הצמח,העיבוד והתהליך שונה בכל סוג.
התה מורכב מעלי הצמח לרוב מעלים הצעירים,מהניצנים או מהגבעולים. ככול שעובר תהליך הוא נעשה יותר ככה.
וכן יש לו קפאין,ההשפעה שלו על הגוף קצת יותר עדינה (פחות מורגש מהקפה)הקפאין נמשך לאורך כמה שעות בצורה יותר מאוזנת.עלה צעיר מכיל יותר קפאין מעלה בוגר,הקפאין שבתה משתחרר לאט יותר מקפה ולכן גורם לאיזון עדין ולא מעורר פתאומי.
תה ירוק ולבן-הם הפחות מעובדים,תה לבן-מניצני הצמח שיוצאים ראשונים בבוקר עוברים יבוש .(נחשב יקר ולכן בעיקר שתו אותו אנשי המלוכה והקיסר)
תה ירוק יש בכל אסייה,ובכל מדינה יש את התה היחודי שלה עם שם משלה.
תה סיני-טעמו מרענן ןעדין יותר ,תה ויטנאמי-יותר מריר
ביפן-הוא יותר מרוכז ,ויחודי ליפן. התה הכי נפוץ ביפן-סנצ‘ה-sencha, ו80% מהאוכלוסיה שותה אותו. יש לו הרבה תתי סוגים.
מאצ‘ה-תה ירוק באבקה,העלים נטחנים לאבקה דקה,הוא מוצל 3 שבועות לפני הקטיף,מכיל ח.אמינו ויותר כלורופיל. (כיסוי עלי התה עוזר לרכז את הכלורופיל בעלים) הכנה:שופכים מיים חמימים ומקציפים בעזרת מברשת במבוק מסורתית.(לשתות אחרי האוכל,לא על קיבה רקה)
התה הנפוץ בסין-long jing,לתה הסיני טעמים מרעננים ועדינים יותר,
התה הירוק היה מאד נפוץ לאנשי הרוח,היה עוזר למיקוד ומדיטציה,להגיע לריכוז ממושך...
לסיכום ממומלץ מאד, אנשים שרגישים לקפאין ויש להם בטן רגישה מאד רצוי להתיעץ עם אנשי מקצוע.
טוב להורדת כולסטרול עוזר בהרזייה,עשיר בנוגדי חימצון,אנטי סרטני,עוזר בחילוף חומרים,עוזר למערכת החיסון
ברפואה הסינית-נחשב מקרר לכן צריך לשתות בהגבלה ,לא מתאים לכל טיפוס,יש אנשים שסובלים מקור וממעכרת עיכול רגישה ועדינה ,ואולי לא מתאים להם שתיה עם קפאין.